ערב חג הסוכות: ייחודיות ארבעת בני הסוכה

על טעם ועל ריח

הוא החל את שנת הלימודים המאתגרת ביותר, באשר כיתתו מורכבת ומצריכה מענה ייחודי לכל קבוצה,
כעת שעצר לאתנחתא, החל לסכם בינו לבין עצמו את הקבוצות והגדרתן כדלהלן:

קבוצה א': מייחדת מספר תלמידים  שרוטנים תדיר על כך שהחומר הנלמד משעמם ואינם מתחברים לנושא, מאידך הם יודעים להריח כל הזדמנות חברתית ולנצלה לסחוף קבוצה אחרת למעשה קונדס(באשר הלימוד פחות מעניינם)

קבוצה ב': מייחדת מספר תלמידים שדווקא כן מתחברים לחומר ועושים כל מאמץ להבינו על בוריו,  אך חברתית הם נדחקים לשוליים בהיותם  חסרים את חוש הריח של קבוצה א', הדבר משפיע על מצב רוחם.

קבוצה ג': מייחדת מספר תלמידים  שאינם מוצאים טעם בלמידה מחמת קושי ישיר או היקפי, ואף חברתית מחמיצים כל הזדמנות להתחבר, ותסכולם העמוק משליך על הצקות נסתרות לכמה תלמידים.

קבוצה ד': מייחדת תלמידים בודדים  היודעים לשלב בין השניים, מוצאים טעם ושמחים בלמידה, ואף מקרינים אור חיובי ומכילים את סביבתם.

בעודו חוכך בדעתו מה תפקידו כמחנך, ומה הכלים שיש בידיו לפעול לליכוד כל הכיתה,
מחשבתו נקטעת באחת על ידי קול שאלתו של סוחר ארבעת המינים "החלטת איזה אתרוג אתה לוקח"? "אשמח לשלב לך יחדיו לולב סגור א"א, והדס משולש א"א, וערבה עם לבלוב!!!

המורה שכל חייו ידע לשלב כישורי חיים בכל למידה, חש כי יש לו מענה ודרך עבודה עם תלמידיו המאתגרים,
והרי היא לפניכם.

קבוצה א': תפנה מבטה להדס שיש בו ריח ואין בו טעם(השילוש של העלים כמשל לאווירה החברתית שהלה יודע ליצור)

קבוצה ב':   תפנה מבטה ללולב שיש בו טעם (התמרים)  ואין בו ריח (והסגירות שלו כמשל לקושי להיפתח לחברה)

קבוצה ג':  תפנה מבטה לערבה שאין בה לא טעם ולא ריח (והיובש המהיר שלה כמשל לתחושה של תלמיד שמנותק)

הצד השווה שבכולן הוא, שמצבם היה מצריך בשלב ראשוני לבדל ולבודד אותם כל אחד לפי אפיונו,

מעלתו של הבידול הייחודי: לתת להם אפשרות להיות בארבע אמותם ולהכיר בערך עצמם ולהתמלא במה שהם כן זכו, ודווקא כך כאשר יעברו לכיתת שילוב  – יגלו את החיובי שבהם, והמוטיבציה תחזור ותגרום להם להעפיל ולהצליח גם בחלקים שהם פחות טובים, וההשלכה החברתית תשתנה לאין ערוך.

קבוצה ד':  תפנה מבטה לאתרוג שהוא גם עם טעם וגם עם ריח, דווקא הוא אינו זקוק לבידוד, באשר נהג להתבודד מתוך בחירה ולשמור על דיסטנס מכבד, ולא להיות מושפע מדברים שלילים שמתרחשים סביבו, מאידך יודע להצטרף לכלל הקבוצות כדי להשפיע חיובי ולכן בנענועים הם ביחד, אבל אינו אגוד עימם יחד, וכבר בסיום הנענועים יודע להתנתק.

(מסיבה זו הוא מסיר מעליו כל רבב ואינו מרשה לעצמו לחוש חסר או מורכב- דברים הפוסלים באתרוג)

תפקידו של המורה:
לאגוד בידיו את כל הכיתה, אחר שיתווך להם את התובנות הנ"ל, ובאחיזתו יניעם(בנועם) לכל רוח, ללמדם לשאוף ולפרוץ קדימה כל אחד וסגנונו,
תחושת האמון והביטחון שנוסך בהם, תסייע לעצור רוחות רעות המנשבות מכל עבר, וכיתה זו תעלה על דרך המלך, למרות השנים המאתגרים שעברנו.
בהחלט חג האסיף.

חג סוכות שמח ופתקא טבא שבת שלום ומבורך מאת אברהם אלחרר רב קהילת בית הכנסת המרכזי הספרדי קיפודן

לעילוי נשמת גבי בן אווה ז"ל

לעילוי נשמת דן בן פולה ז״ל

ולהבדיל לרפואתו השלימה של הרב חיים אליהו רפאל בן סעדה בתשח"י