ערב ראש השנה: תפוח בדבש

עץ התפוח שונה מכל שאר העצים, בכך שכמות פירותיו גדול ביחס לכמות עליו,

ומכיון שכך, כמעט ואינו נותן צילו, ובשעה שהאדם מחפש צל, בורח לחסות תחת אילנות אחרים(מדרש שיר השירים{פרשה ב'} על הפסוק "כתפוח בעצי היער")

עץ התפוח, ניצניו יוצאים לפני עליו(מדרש שם)

הרי שעץ זה ממוקד בתכליתו למקסם את כמות יבול פירותיו – שזה ה"טוב" במקרה שלו.

כשאנו מבקשים שנה טובה

טוב, זה דבר יחסי, כי מה שטוב לזה לא טוב לזה,

בכל דבר , הטוב – זה ביחס לתכליתו של אותו דבר.

באחזיתנו בתפוח, מבקשים אנו להגיע כמוהו למיקסום תכלית הטוב, ללא אנרגיות מיותרות ועיכובים.

אך עדיין התפוח מייצג דבר שהוא טוב ומתוק מעצם ברייתו.

לעומת הדבש המגיע מהדבורה שאינה נאכלת, ואפילו עוקצת, אבל במבחן התוצאה – מייצרת דבש אשר מתוק הוא אף מן התפוח.

כשאנו טובלים את התפוח בדבש, אנו מסמלים שני תקופות בחיינו,

התפוח מייצג את התקופה שהכל זורם חלק ושמח מהתחלה – בהחלט מתוק.

אך יש גם תקופות של קושי בחינוך הילדים, בשלום בית, בבריאות, בפרנסה,

תקופות אלו מאתגרות אותנו  – אבל לאחריהן אנו יוצאים מחוזקים עם טעם מתוק יותר מן התפוח  – שהוא הדבש.

נקודה נוספת מרמזים התפוח והדבש,
כפי שמבאר רבי צדוק הכהן מלובלין זצ"ל

בעוד שהתפוח מסמל את ה'נעשה' כלומר את קבלת עול המצוות בגלל הציווי האלוקי עוד לפני שנשמעו, כדברי רבי חמא בר חנינא: "למה נמשלו ישראל לתפוח – לומר לך: מה תפוח זה פריו קודם לעליו, אף ישראל- הקדימו נעשה לנשמע".(שבת פח')

הרי שהדבש מסמל את ה'נשמע', כלומר הבנת דברי התורה והמשמעות שלהם.

באכילת התפוח בדבש בצירוף הבקשה שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה, מביעים את השאיפה שדברי התורה יהיו ערבים ומובנים ומונגשים נכון.

נאחל לכולנו:

שנה של מתיקות ונועם עם הרבה עשייה חיובית ומועילה.

שנה של הנגשת הלמידה בצורה עריבה ומתוקה

שנה שנפתח אותה עם יומן שממלא כל יום עוד עשייה מוצלחת, ולא כלוח שנה שאמנם מתחיל עב בדפים, אבל אט אט עוד דף נתלש והולך ומדלדל.

מאת אברהם אלחרר רב קהילת בית הכנסת המרכזי הספרדי קיפודן ברכת שנה טובה ומתוקה כתיבה וחתימה טובה שתחל שנה וברכותיה אכי"ר

לעילוי נשמת גבי בן אווה ז"ל

לעילוי נשמת דן בן פולה ז״ל 

ולהבדיל לרפואת הרב חיים אליהו רפאל בן סעדה בתשח"י