פרשת נח | למה אף אחד לא הקשיב לנח?

מאה ועשרים שנה בונה נח תיבה.

לא סירה קטנה. מפלצת הנדסית - לפי חישובי המפרשים, תיבה שיכולה להכיל אלף זוגות של חיות כשכל זוג מקבל תא של 3.1 על 3.1 מטר. פרויקט שכל העולם רואה.

נח גם מתריע: עומד לבוא מבול. חורבן עולמי.

ובמבחן התוצאה? אפס היענות. העולם ממשיך לגזול, לחמוס, "פחות משווה פרוטה" - שיטת הצווארון הלבן של דור המבול.

ונשאלת השאלה: איך מסר כל כך עוצמתי לא חילחל?

יש כלל יסוד בשיווק ובהטמעת מסרים: כדי שאחרים יאמינו לך, אתה צריך להאמין במסר שלך ברמה הגבוהה ביותר. לחיות אותו כאילו הוא כבר מציאות. רק אז הברק בעיניים וכל שפת הגוף שלך משדרים אמת.

זו הסיבה שאותו תלמיד של רבי יוחנן ששמע שהקב"ה עתיד להביא אבנים טובות של 30 על 30 אמה לשערי ירושלים - לגלג בליבו. רק כשראה בעיניו מלאכי שרת מנסרים את האבנים, אמר "לך נאה לדרוש". רבי יוחנן הענישו. למה? כי ממך מצופה להאמין לדברי רבך כאילו ראית.

וכאן נקודת התורפה של נח.

רש"י מגדיר אותו: "מקטני אמנה היה". "ויבוא נח... אל התיבה מפני מי המבול" - אפילו הוא עצמו נכנס רק כשכבר התחילו לרדת המים.

נח האמין, אבל האמונה שלו לא הייתה מוחשית. הוא חשב: הקב"ה כל כך גדול, מה כבר כוחו של אדם קטן לקלקל או לתקן עולם שלם? הוא לא תפס את גודל האחריות האנושית.

אברהם אבינו הוא הראשון שמבין את זה - "לתקן עולם במלכות ש-די". אדם יכול להחריב עולם, ואדם יכול לבנות עולם.

לכן יש הדורשים את נח לשבח ויש לגנאי. ואמרו חז"ל - עצם זה שהוא שנוי במחלוקת, זה סימן לצדקותו. כמו מרדכי הצדיק "רצוי לרוב אחיו" - דווקא למי שיש קו ברור יש גם אופוזיציה.

וראיה לכך - תגובתו מיד עם צאתו.

אדם שראה עולם חרב מול עיניו, ואמונתו לא הוכנה לשעה כזו, מתקשה לשאת את המראה. הנפש מחפשת מיד מפלט, מקום לברוח אליו, דבר מה שיקהה ולו במעט את עוצמת החורבן שנגלה לעיניו.

תחת להתבונן ולהפנים את גודל השעה ולהתחיל לבנות מחדש, ישנה נטייה טבעית לחפש נחמה מהירה שתטשטש את הכאב.

וזהו בדיוק ההבדל בין אמונה קטנה לאמונה גדולה: אמונה קטנה מחזיקה בימי שגרה, אך בשעת חורבן, אם לא הוכנה מבעוד מועד, הנפש תבקש לה מיטלטלין של בריחה.

וכאן המסר אלינו.

אם לא עשינו עבודה פנימית של אמונה לפני המשבר,

בשעת המשבר האדם בורח. להיכן? למגוון ההתמכרויות שנותנות פיצוי מדומה.

רבים מבני הנוער שעזבו את הדרך - זה לא בגלל קושיה שלא נענתה.

זה בגלל שהאמונה לא הוטמעה בהם כאמונה חיה.

האמונה מתחילה היכן שההיגיון מסתיים.

אנחנו, בניו של אברהם אבינו, צריכים לחנך את ילדינו לאמונה מוחשית מבעוד מועד. וזה מתחיל, כמו תמיד, בדוגמה האישית שלנו ברגעי קושי.

שבת שלום ומבורך מאת אברהם אלחרר רב קהילת בית הכנסת המרכזי הספרדי קיפודן

לעילוי נשמת גבי בן אווה ז"ל

לעילוי נשמת דן בן פולה ז״ל

ולהבדיל לרפואתו השלימה של הרב חיים אליהו רפאל בן סעדה בתשח"י

זמני שבת פרשת נח (ו' בחשוון תשפ"ז, 16–17 באוקטובר 2026) במודיעין:

• כניסת שבת / הדלקת נרות: 17:48 (או 17:46 לפי חישובים שונים)

• יציאת שבת: 18:42

• צאת שבת רבנו תם: 19:18