פרשת תולדות: חנוך לנער על פי דרכו

הם היו תאומים מבטן ומלידה, אך שונים לגמרי בטבעם.

בעוד האחד  נמהר ואימפולסיבי, רוצה הכל מזומן ומיד, אינו מפעיל חשיבה לטווח ארוך, ואף מוכן למכור דברים חשובים בעד נזיד עדשים.

הרי שאחיו הצעיר  מסוגל לשבת בהתמדה מתוך חשיבה לעתידו ועתיד המשפחה שיקים בבוא היום.

ולמרות הניגודים, הם ישבו יחדיו בצוותא באותו מקום לימוד, מה שבהחלט התאים לצעיר מבניהם, אך הבכור "סחב" עד כמה שאפשר למרות הקשיים, ובהגיעו לגיל המצוות. או אז, החליט לממש את הכישרונות החבויים בו, ויצא לצוד ציד, למרחב היערות,

כאילו זעק על המחנק של השנים שכבלו אותו ולא ניצלו את מוחו המתוחכם שנדרש לצייד מקצועי (ויכל להיות מנוצל גם לכיוון חיובי, אילו היו מאתרים בזמן את קשייו - הרש"ר הירש).

גם בימים הקשים שלו כילד,  הוא לא ויתר על המבוגר שיאמין בו,

היה חשוב לו להרגיש "שייכות" והיה נוהג להגיש לאביו הצדיק שאלות של קש ומלח (איך מעשרין?).

כך רכש את אהבת אביו הצדיק - שהיה ממש הניגוד שלו (כפי שנאמר "ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו". כביכול התאמץ לאהוב אותו).

לעומתו - אחיו הצעיר,  היה הילד הטוב שקל לאהוב, תם ויושב אוהלים (אצלו כבר כתוב "ורבקה אוהבת את יעקב" - מאז ומעולם...).

אין ספק שעשיו לא ויתר גם על אהבת אמו, הוא שמר אצלה את 'בגדי החמודות' (שהגיעו מאדם הראשון דרך נמרוד).

כאחת שגדלה בבית של לבן, ידעה לזהות את הפנים האמתיות של עשיו, התקשתה לאהוב אותו בתמימות, למרות  שכיבדה אותו.

לכן, בתת מודע עשיו היה זקוק למישהו שיאמין בו בצורה תמימה ללא חשש זיהוי (ולכן חיפש את אהבת אביו).

במבחן התוצאה של אימון אביו:

כיבוד הורים ברמת על, שנבחרה לסמל ודוגמה לדורות.

ואף חיקה את אביו בהנהגות, למרות שלא בדיוק הבין את עומקם.

ללמדנו, שגם אם יש לך ילד או תלמיד שהחליט לפרוש מהדרך הישרה, עדיין ניתן להשפיע עליו רבות, ואולי אף להחזירו למוטב.

יש לזכור, אם  תהיה אתה המבוגר שיאמין בו, הוא ירגיש האם האימון שלך הוא כנה, וללא סייג,

כפי שאומר שלמה המלך החכם מכל אדם,

"כי כמים פנים לפנים - כן לב האדם לאדם.

וזו הקרנה שעוברת לטוב ולמוטב.

או אז, מפני כבודך הוא ינסה להתחבר לדרך שאתה מייצג, ויראה בך דוגמה אישית, ובעתיד ישמר סמלים שלימדת, וגם אם הוא לא יצליח להעמיק, ומתוך שלא לשמה - יבוא לשמה.

עוד למדנו, שחשוב  לתת לילד חלום וחזון לעתיד התואם לכישוריו ותחום התחביב שאוהב שעבורו יהיה שווה לו להתאמץ כדי להגיע ליעד, גם אם זה לא תמיד תואם לחלומות שהיינו שחלמנו עבורו...

זכרו! זה מה שישמור עליו להישאר בריא בנפשו, לדחות סיפוקים ולשמור על כללי המסגר, באשר הוא מכוון מטרה.

שבת שלום ומבורך מאת אברהם אלחרר רב קהילת בית הכנסת המרכזי הספרדי קיפוד

לעילוי נשמת גבי בן אווה ז"ל

לעילוי נשמת דן בן פולה ז״ל

ולהבדיל לרפואתו השלימה של הרב חיים אליהו רפאל בן סעדה בתשח"י

זמני כניסת ויציאת השבת במודיעין (פרשת תולדות, ד' בכסלו תשפ"ז, 13–14 בנובמבר 2026):

• כניסת שבת (הדלקת נרות): בערך בשעה 16:21 – 16:24 (משתנה לפי מנהג המקומות בין 20 ל-30 דקות לפני השקיעה).

• שקיעת החמה: כ-16:44.

• יציאת שבת: בשעה 17:19 – 17:20 (צאת הכוכבים).