פרשת ראה: הסביבה כבסיס לתכלית החיים

בפרשת השבוע מופיעים מספר פסוקים המצווים אותנו לדאוג ולהיות קשוב לסביבתנו.

"והלוי אשר בשעריך לא תעזבנו".
"והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו…
"לא תקפוץ ידך מאחיך האביון – כי פתוח תפתח לו…

והשאלה שעלתה בראשי:  מדוע הקב"ה קבע את הבריאה באופן זה, שהאדם זקוק לסביבתו, והסביבה זקוקה לו?
הרי בורא עולם יכול לדאוג לכל נברא די מחסורו, בפרט שהוא מקור הטוב, ומקור הטוב הוא להיטיב?

שיתפתי את בני הרב אלחנן שיחי' ולהלן תורף הסברו {המבוסס על נקודה שהרחיב בה בספרו "מאחורי הקלעים של סוגיית החיים"}.

כמבוא להבנת עומקם של דברים, הציג את המחשבה הראשונה שהולידה את סוף המעשה כדלהלן:
התורה כותבת "קדושים תהיו – כי קדוש אני", קדוש משמעותו נבדל.
תפקיד האדם בעולם, להיבדל מכל הרע בעולם שזה היפך הבורא, ולהידבק בטוב, כפי שדרשו חז"ל: "והלכת בדרכיו – מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא חנון אף אתה חנון…

טוב = נתינה, ולכן כל מי שמטיב אתנו, נקרא לו "אדם טוב" – שעושה טוב.
רע = נטילה, ולכן כל מי שייטול מאתנו, נקרא לו "אדם רע" – שעושה רע.

אשר על כן,  עבודת האדם בעולמו מתחלקת לשתיים, מחד עליו להיות סר מרע, וזה יקרה כאשר ידע להימנע מנטילה מהאחר,

ומאידך עליו להיות עושה טוב, וזה על ידי שירגיל עצמו לתת לזולתו.

לאור הדברים מובן היטב מדוע הקב"ה הנהיג את עולמו שהאדם זקוק לסביבתו, והסביבה זקוקה לו.
כי זו ההנהגה שמתרגלת את האדם להיות סר מרע ועושה טוב כמבואר לעיל.

כעת נחזור לקרוא את הפסוקים שמופיעים בפרשה, ונפנים  שכל ציווי הוא עוד אפשרות לעשות עם עצמנו את התפקיד לשמו הגענו לעבוד בעולם הזה, {ואולי זה עוד הסבר למה שאמרו חז"ל: "יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני – העני עושה עם בעל הבית"},

ואדרבה – עלינו להודות שזיכנו הבורא להיות מן הנותנים, ולהגשים את תכלית חיינו, ואין ספק שתחושת הנתינה היא נפלאה, כי אתה מתחבר לדרכי הבורא(בסדר גודל של היכולות והכוחות שנחונת).

בימים אלו שאנחנו בסיום ימי בין הזמנים,

ננצל את הסביבה הטבעית שלנו, שהיא המשפחה הגרעינית שזיכה אותנו הבורא,
ונזכור ש דווקא בחממה הטבעית, התרגול להיות סור מרע ועושה טוב הוא גבוה, ויותר מזוכך ומזוקק,
באשר הם חשים שמגיע להם ויש להם את הזכות לדרוש מההורה…
והכל מתקבל כמובן מאליו, ולא תמיד יש פידבק והכרת תודה, ואולי אפילו מילות ביקורת…

לאור האמור, נתעודד בכך שככל שנתאמץ בנושא, נזכה להידבק יותר במידותיו של הבורא, ובסך הכול גם נרוויח דוגמה האישית ששווה אלף מילים.

שבת שלום ומבורך מאת אברהם אלחרר רב קהילת בית הכנסת המרכזי הספרדי קיפודן
לרפואת הרב חיים אליהו רפאל בן סעדה בתשח"י

להבדיל

לעילוי נשמת גבי בן אווה ז״ל 

לעילוי נדמת דן בן פולה ז״ל