ערב תשעה באב במודיעין הפך השנה לזירה של חשבון נפש נוקב. מול קהל רב-מגזרי שמילא את האולם, התכנסו אנשי רוח, פוליטיקאים לשעבר ומובילי דעת קהל לדיון ללא צנזורה על השברים העמוקים שקורעים מבפנים את המדינה – והשאלה הקריטית מכולן: האם יש מי שיאחה את הקרעים?
בזמן שרבים ציינו את תשעה באב רק מתוך אבל על חורבן העבר, תושבי מודיעין-מכבים-רעות בחרו להסתכל למציאות בעיניים. האירוע המסורתי והייחודי "הלילה לא לומדים תורה", שהתקיים ביוזמת אגף תרבות ואירועים ותחום תרבות יהודית, נפתח בקריאת מגילת איכה מצמררת מפי אהרון שטארק. אבל מה שקרה מיד לאחר מכן הפך לשיחת היום בעיר.
"על קו השבר וקו האיחוי": הפאנל שלא עשה הנחות לאיש
מיד לאחר הקריאה, התייצב פרופ' שי שטרן להנחות את אחד הדיונים הטעונים והחשובים ביותר שהתקיימו לאחרונה בעיר, תחת הכותרת הנוקבת "על קו השבר וקו האיחוי". אל הבמה הוזמנו נציגים מקצוות שונים ורחבים של החברה הישראלית כדי ללבן את המחלוקת, להתווכח, אך בעיקר – לנסות למצוא את הדרך חזרה להקשבה ואחריות משותפת.
בין המשתתפים הבולטים בפאנל לקחו חלק:
-
דוד שוקן – פובליציסט ואיש רוח ויצירה המוביל דיאלוג בין חלקי העם.
-
תהלה פרידמן – משנה למנכ"ל יוזמת המאה וחברת כנסת לשעבר.
-
אהרון מלאך – פעיל חברתי מוביל בקהילה החרדית.
-
עו"ד שבות רענן – משרתת מילואים, אשת מילואימניק וממייסדות פורום נשות המילואים שנלחמות בשטח ובחברה.
הנוכחים באולם נחשפו לדיון חסר פשרות שעסק בשאלה איך ממשיכים מכאן הלאה: האם השסעים הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים ניתנים לגישור, או שאנו צועדים לקראת נקודת אל-חזור? הדוברים לא חששו להעלות את הקונפליקטים הבוערים ביותר, לצד קריאה נוקבת ללקיחת אחריות אישית ולאומית על עתידה של מדינת ישראל.
קהל מגוון שהגיע כדי לשנות כיוון
הייחודיות של הערב במודיעין ניכרה לא רק בשמות שעל הבמה, אלא בעיקר בקהל שישב באולם. צעירים ומבוגרים, דתיים, מסורתיות וחילונים – כתף אל כתף – הוכיחו שמרחב ציבורי המאפשר שיח פתוח, מכבד וכואב הוא הצעד הראשון בדרך לריפוי הלאומי.
בעוד המדינה מתמודדת עם תקופה מורכבת ורצופת אתגרים, מודיעין הוכיחה השנה שערב תשעה באב הוא לא רק סמל לעבר, אלא מצפן קריטי לעתיד המשותף של כולנו.
