פרשת ניצבים וילך: התירוץ שלא צלח, שזכה לגילוי אליהו

פרשיות אלו מזכירים לנו שבקרוב נתייצב כולנו ונעבור לפני מלך מלכי המלכים לבקש אשראי לעוד שנה טובה ומבורכת,

פעם באופן אישי, אחד אחד כבקרת רועה עדרו,
ופעם כחלק מציבור של עם ישראל.

השנים האחרונות שעברנו לימדו אותנו מה המשמעות של הימים הנוראים,
אין שום הבטחה שמה שהיה הוא שיהיה,
לטוב ולמוטב,
הכול יכול להתהפך ברגע אחד לטובה, שיגרום לנו לשמוח בכול הטוב שהבורא ישפיע עלינו.
וזו הסיבה שאני רוצה להעלות נקודה חשובה שתסייע לנו להבין את גודל השעה.

באחד חוגי הבית שהיה לי בעבר עם אנשים שרצו להתקרב לאבינו שבשמים,
הצהיר אחד המשתתפים:  "אם אליהו הנביא היה נגלה אלי ואומר לי איך אני מתקרב ומשנה את מצבי, הייתי ממש שמח…

ואז נזכרתי בסיפור שמופיע בילקוט בפרשת ניצבים, ואשתף אתכם.
"פעם אחת הייתי מהלך בדרך (אליהו הנביא מספר), "ומצאני אדם אחד (שכנראה לא היה אדם פשוט, אם זכה לפגוש את אליהו),  והיה מתלוצץ ומלעיג עלי (יתכן שאליהו ידע שבתוך תוכו הוא חש כך, גם נקודה זו עלינו לבדוק ביננו לבין עצמנו).
אמרתי לו: מה תשיב ליוצרך ליום הדין?! (טענה שאמורה להיות במחשבה של כל אדם).
אמר לי: בינה ודעה לא ניתנו לי שאקרא ואשנה (כמה תירוצים בסגנון זה אנחנו מכינים בתת מודע?).
אמרתי לו: בני, (להתפעל מההכלה והסבלנות של אליהו הנביא) מה מלאכתך?
אמר לי: צייד.
ואני אמרתי לו: מי למדך שתיטול פשתן ותארגנו מצודות ותשליכם לים ותעלה הדגים מן הים?
אמר לי: בינה נתנו לי מן השמים. 
אמרתי לו: מה ליטול פשתן ולארוג מצודות ולהשליכו לים להעלות בה דגים מן הים נתנו לך דעה ובינה מן השמים, ולדברי תורה שכתוב בהם 'כי קרוב אליך הדבר מאוד' – לא נתנו לך דעה ובינה מן השמים?
מיד הרים קולו ובכה, עד שאמרתי לו: אל ירע לך, שכל באי עולם משיבין תשובה זו, אבל מעשיהם יהיו מעידים בהם".

אם ננתח את העדות של אליהו הנביא המדבר על אדם שזכה לגילוי אליהו, ואליהו מרגיע אותו אחר שבכה, הרי שזה לא אדם פשוט גם מעצם תגובתו אחר שהבין שהתירוץ הידוע לא עובד למעלה.
ולמרות זאת, אליהו הנביא הגדיר אותו כמלעיג ומתלוצץ…

אבל גילה לנו, שהתירוצים שאנחנו שומרים ליום פקודה, יחזרו לנו כבומרנג,
כי יוכיחו לנו כמה בינה קיבלנו לדברים החשובים לנו למרות שהיינו צריכים להתאמץ ולהתחכם כדי להשיגם, על אחת כמה וכמה על דבר שהתורה מודיעה לנו שהוא קרוב אלינו מאוד.

הכיצד נפעל?
מגלה לנו אליהו הנביא: בפיך(בלימוד), ובלבבך(השבה אל הלב), ואו אז – מיד לעשותו, לא לדחות.

כמה ,אנחנו אוהבים לדחות דברים שפחות חשובים לנו.
נשמע פשוט, אבל המעבר מ"וידעת היום" עד "והשבות אל לבבך" הוא תהליך, ועלינו להזדרז ולנצל ימים האחרונים לפתח התשובה המיוחד שרק מלך העולם יכול לאשר, ולהתקדם במסלול זה לקראת הימים הנוראים הבעל"ט.

חשוב לציין שהמקור להתעוררות הנפלאה הזו, ראיתי במכתב שכתב הרב אליהו דסלר זצ"ל אל אביו.

אלא שאותו שואל המשיך להקשות,   לדוג דגים זה עדיין הרבה יותר קל מללמוד תורה דבר הדורש השקעה ועיון והעמקה?

אכן  האדמו"ר מקוצק זצ"ל השיב על כך: גם את המסר הזה אליהו העביר תוך כדי לדייג,
כמו שאתה מבין שעליך להתאמץ ולנצל את בינתך כדי להיות הדייג הטוב, כי יש לך הכרח של עול פרנסת המשפחה, וזה הדרך שלך להגיע ליעד חשוב זה,
כך עליך להבין שכדי לתת מזון רוחני לנשמתך, עליך להתאמץ ולהתחבר לתורה בפיך ובלבבך, והתורה היא תורת חיים ממש.

החיוך של פניו נתן לי להבין שהמסר של אליהו הנביא נקלט.

נשנן את המסר של אליהו הנביא  ונהיה זכורים גם אנו לטוב לכתיבה וחתימה טובה בשנה הבעל"ט.

שבת שלום ומבורך מאת אברהם אלחרר רב קהילת בית הכנסת המרכזי הספרדי קיפודן

לעילוי נשמת גבי בן אווה ז"ל

לעילוי נשמת דן בן פולה ז״ל

ולהבדיל לרפואתו השלימה של הרב חיים אליהו רפאל בן סעדה בתשח"י