פרשת מטות מסעי: הכעס והשלכותיו

בפרשה מופיע שמשה רבינו קצף על פקודי החייל,
ובהמשך הגיע לכלל טעות – מחמת הכעס.

ננסה לנתח בקצרה מה עובר על האדם הכועס,
(ללא קשר למשה רבינו ע"ה שאין לנו השגה ברום מעלתו כמובן, וכפי שמסבירים המפרשים והמדרש היה כעסו מדויק ומדוד מול אנשים מסוימים שחשש שפעלו שלא כהוגן וחזרו לעשות מעשים שמסכנים את עם ישראל, ולא כעס גורף שיצא מכלל שליטה)
להבדיל, לפעמים נתקלים אנו באדם כועס, שמגיב כילד קטן,
כמה שננסה להרגיעו –  לשווא,
תמהים אנו מדוע נוהג כך ?

כידוע, המוח הקדמי של האדם, מתחלק לשתי אונות (מספרות בשפה האקדמית)
כשלכל אונה יש תפקיד,
והחיבור ביניהם גורם לאדם להגיע להבנה מלאה, וניתוח נתונים נכון.

ויש את המוח האחורי שהוא בעצם התת מודע,
בו נקבעים דפוסי התנהגות נכון לגיל שבע שנים מתחילת היותו בבטן אמו(6 שנים ו-3 חודשים בערך מזמן שנולד).

כאשר האדם כועס, האונות נפרדות זו מזו,
והאדם אינו בר הבנה,
(מעבר לכך שהכעס מציף אותו ואינו פנוי לפרשנות מזווית שונה)
ואו אז עובר למתכונת חירום, קרי: דפוסי התנהגות של המוח האחורי.
אז פלא שהוא ילד?
(למרות שעד אז היה ילד פלא).

מובן גם למה אין עם מי לדבר, כי הוא לא זמין…
חכמינו סיכמו זאת במשפט "אין מרצין לאדם בשעת כעסו".
אכן כבר חכמינו קבעו בכמה מקומות,
שדפוסי התנהגות נקבעים בין הגילאים 6-7,
(ויש לזה גם כמה השלכות כפי שמופיע בחז"ל בכתובות ובגיטין)
אין פלא שגם קבעו ש"כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה",
כי הרעיון של עבודה זרה הוא שאין לך יראת אלוקים.
גם מי שפועל רק לפי מה שמורה לו כעסו – אין לו יראת אלוקים.

נלמד את ילדינו/תלמידנו

לדעת להימנע מהכעס להשתלט על ישותנו,
וגם אם הגיע,
לתת לו לפוג, ואו אז להגיב,

ימי החופשה הקריבה, בהחלט יתנו לנו את ההזדמנות לנצל סיטואציות מסוימות בזמנים בהם תוכניות החופשה עלו על שירטון ויש מקום לרטון …
להעביר את המסר בדוגמת התגובה הנכונה למרות ש…

מאידך, פעמים בהם יהיה עלינו לכעוס כדי לשקף את חומרת האירוע,
או אז ננהג כפי שמציע הרמב"ם (בהלכות דעות פרק ב' הלכה ג' )
"…אם היה פרנס ורצה לכעוס עליהן כדי שיחזרו למוטב, יראה עצמו בפניהם שהוא כועס כדי לייסרם ותהיה דעתו מיושבת בינו לבין עצמו כאדם שהוא מדמה כועס בשעת כעסו והוא אינו כועס".
ובכך יעשה שימוש נכון בכעס שהבורא ודאי הטביע באדם לשם פעולה רצויה.
כמובן שכדי להצליח במסר החשוב הזה, יש לעשות הכנה ועבודה עצמית משמעותית, כדי שבאמת הנמען יחוש שאין תערובת של כעס או תסכול אישי.

שבת שלום ומבורך מאת אברהם אלחרר רב קהילת בית הכנסת המרכזי הספרדי קיפודן