חג השבועות מסמל את היום בו קיבלנו את הזכות להיות עם ישראל ולקבל את ספר הוראות הבורא,
בתום ובלי שאלות מה כתוב בה?
בעוד שאר האומות שזכו להצעה מוקדמת, ענו בשאלות בירור, תוך בדיקה האם היא תואמת לסיגנונם?
והגיבו בשלילה.
אנחנו לעומתם ענינו בהסכמה גורפת "נעשה ונשמע"
נשמע נמהר ואימפולסיבי,
כפי שטען אותו צדוקי בתלמוד לרבא,(מסכת שבת דף פח.)
אבל רבא השיב לו: על פי הפסוק במשלי "ותומת ישרים תנחם" עם ישראל פעל כך מתוך תום, אחר ההכרה בבורא שהכרנו בעשרת המכות וביציאת מצרים ובמלחמת עמלק ועוד,
וכשאתה מבין ומכיר בסמכות העליונה, אתה לא שואל שאלות, מתוך ידיעה שלא הכל תבין,
אין ספק שאם היו שואלים שאלות, היו מגיעים למסקנה של שאר האומות, והיינו עוד עם אלמוני…
אין זה סותר שאנחנו עם חכם, אבל לא מתחכם, ועם העוצמה הזו צעדנו ונצעד לאורך כל ההיסטוריה,
עם אותו תום צעדנו לכל אורך ההסטוריה ועדיין צועדים גם בזמנים בהם יש הסתר פנים וגזרות קשות שהשכל לא מעכל ולא מצליח להבין,
כי עוצמת התם שמבין שיש מנהיג לעולם ולא הכל בכוחי לדעת, אני יעשה את המוטל עלי כאחד שהוא חלק מהמסלול של מהלך עצום ומורכב, ללא חשבונות שמנסים לייאש אותי ולגרום לי עצלות או עצבות שתוביל לחוסר מוטיבציה…
לעומתינו אתם מתחכמים.
האדם שמתחכם, חש שעליו לחשב צעדיו קדימה, עליו לבדוק מה החשיבות וההשלכות לכל פעילות שעושה,
ואו אז, הדאגה מפני העתיד מכרסמת במוחו השכם והערב,
וכאשר משהו לא מסתדר לפי התוכניות שלו,
הוא נכנס לייאוש והעצבות ותחושת ההחמצה תלווה אותו בכל כשלון.
בוודאי שגם התם יצטער על כשלון,
אבל לא כמיואש, אלא כלמידה איך אני חוזר ומשלים את הפער שנוצר,
ובכך הפך זאת ללמידה לפעם הבאה,
בגדר "שבע יפול צדיק וקם"
שזה חלק ממסלול הלמידה וההעפלה במסילה העולה…
ושוב חוזר לתלמודו ומעשיו מתוך שמחה והבנה שזה מסלול חייו, ויש משמעות לכל פעולה לטוב ולמוטב.
חשוב לחנך את ילדינו/תלמידינו להבנה זו, הדוגמה האישית תגרום להטמיע תובנה זו בנפשם,
ויעמוד להם כחוסן לזמנים שיהיו זקוקים למשאב חיוני זה.
חג מתן תורה שמח מאת אברהם חג השבועות
עם חכם ולא מתחכם- סוד החוסן
חג השבועות מסמל את היום בו קיבלנו את הזכות להיות עם ישראל ולקבל את ספר הוראות הבורא,
בתום ובלי שאלות מה כתוב בה?
בעוד שאר האומות שזכו להצעה מוקדמת, ענו בשאלות בירור, תוך בדיקה האם היא תואמת לסיגנונם?
והגיבו בשלילה.
אנחנו לעומתם ענינו בהסכמה גורפת *"נעשה ונשמע"*
נשמע נמהר ואימפולסיבי,
כפי שטען אותו צדוקי בתלמוד לרבא,(מסכת שבת דף פח.)
אבל רבא השיב לו: על פי הפסוק במשלי "ותומת ישרים תנחם" עם ישראל פעל כך מתוך תום, אחר ההכרה בבורא שהכרנו בעשרת המכות וביציאת מצרים ובמלחמת עמלק ועוד,
וכשאתה מבין ומכיר בסמכות העליונה, אתה לא שואל שאלות, מתוך ידיעה שלא הכל תבין,
אין ספק שאם היו שואלים שאלות, היו מגיעים למסקנה של שאר האומות, והיינו עוד עם אלמוני…
אין זה סותר שאנחנו עם חכם, אבל לא מתחכם, ועם העוצמה הזו צעדנו ונצעד לאורך כל ההיסטוריה,
עם אותו תום צעדנו לכל אורך ההסטוריה ועדיין צועדים גם בזמנים בהם יש הסתר פנים וגזרות קשות שהשכל לא מעכל ולא מצליח להבין,
כי עוצמת התם שמבין שיש מנהיג לעולם ולא הכל בכוחי לדעת, אני יעשה את המוטל עלי כאחד שהוא חלק מהמסלול של מהלך עצום ומורכב, ללא חשבונות שמנסים לייאש אותי ולגרום לי עצלות או עצבות שתוביל לחוסר מוטיבציה…
לעומתינו אתם מתחכמים.
האדם שמתחכם, חש שעליו לחשב צעדיו קדימה, עליו לבדוק מה החשיבות וההשלכות לכל פעילות שעושה,
ואו אז, הדאגה מפני העתיד מכרסמת במוחו השכם והערב,
וכאשר משהו לא מסתדר לפי התוכניות שלו,
הוא נכנס לייאוש והעצבות ותחושת ההחמצה תלווה אותו בכל כשלון.
בוודאי שגם התם יצטער על כשלון,
אבל לא כמיואש, אלא כלמידה איך אני חוזר ומשלים את הפער שנוצר,
ובכך הפך זאת ללמידה לפעם הבאה,
בגדר "שבע יפול צדיק וקם"
שזה חלק ממסלול הלמידה וההעפלה במסילה העולה…
ושוב חוזר לתלמודו ומעשיו מתוך שמחה והבנה שזה מסלול חייו, ויש משמעות לכל פעולה לטוב ולמוטב.
חשוב לחנך את ילדינו/תלמידינו להבנה זו, הדוגמה האישית תגרום להטמיע תובנה זו בנפשם,
ויעמוד להם כחוסן לזמנים שיהיו זקוקים למשאב חיוני זה.
חג מתן תורה שמח מאת אברהם אלחרר~ רב קהילת בית הכנסת המרכזי הספרדי קיפודן
לעילוי נשמת גבי בן אווה ז״ל
- כניסת החג (יום חמישי, 21.5): 19:04
- כניסת שבת נשא (יום שישי, 22.5): 19:16 (זמן הדלקת נרות שבת והמעבר מהחג לשבת)
- יציאת השבת והחג (יום שבת, 23.5): 20:17
