פרשת בא: מכת בכורות או הופעת בכורה

מכה אחר מכה פגעה אנושות בכלכלת מצרים שהייתה מעצמת על דאז, החוסן האישי של האזרחים היה בשפל,
כל מה שעניין את המנהיג הדמגוג זה אך ורק הוא עצמו, איך הוא שורד על כסאו ושומר על קור ומצב רוחו.
ומשום כך, המכות היחידות שפנה אל משה היו מכת צפרדע שהרעש הציק לו כפי שתיאר, כשהנוסח "ויסר הצפרדעים ממני"
וכן במכת ערוב שגרם לו בהלה, וכך גם במכת ארבה,
וגם אז הבקשה לא הייתה ייצוגית,  אלא "העתירו  בעדי/ויסר  מעלי…

נקודת השיא  שגרם לו לצאת באישון ליל, היה כמובן מכת בכורות,
בעבורה אף היה מוכן להפר הבטחה שנתן ממש מעט לפני(שלא רוצה לראות את פני משה…)

ראייתו  האגוצנרטית
הציפה אצלי להבדיל, את התופעה הקיימת אצל חלק מן הבכורות, שבמעקב מזה שנים, ניכר בהם ראייה עצמית, ופחות ראיית את אלו שסביבם, הדבר גורם לתחושת חוסר רצון ממה שנעשה עבורם, תלונות וקיטורים הם לחם חוקם, ובהמשך הם נתקלים יותר ויותר עם בעיות חברתיות, וההורים והסביבה עסוקים באיך לרצותם ולמלא את חסרונם, ולא בכדי יש שקראו לזה  מכת בכורות.

(שח לי יועץ חינוכי,  כי באחד הקהילות שנפתחו בעיר חדשה, הכיתה הגבוהה הייתה מודל הבעיות החברתיות, תוך כדי בדיקה מעמיקה עלה, כי רוב הכיתה היו בכורות…)

הבה ננסה להיכנס לנעלי הבכור הצעיר

הוא גדל כאחד שטרם לידתו ציפו לו בכיליון עיניים – כל המשפחה המורחבת, סגולות ותפילות היו לחם חוקם, ומרגע שיצא לאוויר העולם, הוא  הבן יחיד שהכול מצייתים למוצא פיו, הוא אמינה הופכת על אתר למסקנה, מעולם אינו צריך לחלוק עם רעהו דבר, ממש נוטל פי שניים גם בחיי הוריו,
כשמגיע מולו אח נוסף או חבר לכיתה שפתאום מערער את שטח שיפוטו, הוא מספיק חזק בכדי "להסביר" לו את טעותו…

מאידך, יש הורים שאת כל חלומם מבנם מצפים לממש מאותו בכור, ומשום שעדיין לא חוו את מציאות החיים בחלק החינוכי, הרי שהשכם והערב הם מטיפים את משנתם הסדורה בכל פעולה של בנם היחיד,
כמובן מתוך כוונה טובה וכנה,
מתוך תחושת בניית המודל של שאר אחיו ואחיותיו לעתיד.

מבחן התוצאה

הילד גודל ברגשות מעורבים,
מחד הוא בן יחיד, לכאורה מקבל הכול, אין לו מתחרה, אין לו מי שילמד אותו גבולות, הכלת השני…

מאידך, נדרש ממנו רף גבוה כיאה למוביל, חש מבוקר רוב הזמן , למרות שהמטרה חיובית בעיני הוריו.

כאשר מגיע להתמודדות מול חברה/מחנכים אשר לא לקחו בחשבון את בכורתו(דווקא ממקום של הקניית כישורי חיים ומיומנויות חברתיות, למען ידע להתמודד בעתיד)ולשם כך דורשים ממנו כשווה בין שווים,
הוא יעדיף פעמים להתמודד לא נכון, ולנטוש בזעם את כללי המסגרת…
כי האינטרקציה שלו לוקה בחסר.

הורה יקר! התפללת כל כך הרבה, תשקיע עוד מעט חשיבה בטרם תפנק הובר מחד, ובטרם תעיר על כל צעד ושעל מאידך,
תחשוב בעיני רוחך כי הוא הילד השני, וכך גם תדמה בעיניו, בכל דבר תציע בפניו: הבה נחלוק עם עוד אחד,
למד אותו גם לתת ולא רק לקבל,
ואז בעתיד תקבל ממנו פי שניים, ובהחלט תוכל לברך על  הופעת הבכורה לה זכית, כי הוא יהיה מודל הדבקה חיובי.

לעילוי נשמת גבי בן אווה ז״ל 

שבת שלום ומבורך מאת אברהם אלחרר רב קהילת בית הכנסת ספרדי המרכזי קיפודן