פעמים והאדם נפגש בחייו מול תופעות שאמורות להדליק אצלו נורות אדומות, לגרום לו לשאול שאלות, להעמיק יותר במה שלפניו ולחשב סגנון תגובה ולהיערך בהתאם.
ובכל זאת יש שמוצא עצמו נותן פרשנות יצירתית, ובלבד שהאירוע יישאר כדבר שאינו חורג מגדר הרגיל.
רק במבט לאחור כאשר מגיעה ההפתעה ואכן היה פה משהו שפספסנו, השאלות שעלו – מציינות את הנקודות שסוגרות את המעגל, ואנחנו חשים סוג של "נרדמנו בשמירה", ואפילו מופתעים מעצמנו.
ומנסים לערוך "תחקיר" אפוא טעינו לצורך הפקת לקחים לאירוע הבא.
{אין זה סותר שחשוב "לדון לכף זכות", ולתת פרשנות חיובית עד כמה שניתן.
אבל כן לתת את הדעת כאשר עולים בזה אחר זה תמיהות על התנהגות שונה למשל של ילד או תלמיד שלא אופיינית לו…}
אחד הגורמים אשר משליכים לפרשנות שלנו לאירוע, הם תפיסות עולם והנחות יסוד שאדם גיבש לעצמו ביחס לנושא או אדם פלוני.
למשל הורה או מורה אשר אינו מאמין בילד מסוים שיכול להשתנות לאור סגנון ודפוס התנהגות שנקבעו אצלו, הרי שגם אם יראה אצלו שינוי מעשי, ייתן פרשנות שזה אירוע חד פעמי, אבל אוטוטו חוזר לעצמו, וכנ"ל להיפך, אם יאמין בו למרות… הרי שהוא ייתן פרשנות חד פעמית לאירוע שכשל.
כאשר מתבוננים בפרשת השבוע, אנו רואים הרבה תמיהות בהנהגת יוסף מול אחיו שהיו אמורות לגרום להם לשאול שאלות…
ועד לרגע שיוסף הצהיר בפניהם "אני יוסף אחיכם… היה להם פתרון נקודתי כמו הגביע המיוחד וכוחות הכישוף שהיו שמורים לחרטומי מצרים.
זאת משום שהאחים האמינו שהחלומות של יוסף היו דמיונות של רצון לשלוט ואינם אמת,
ולכן כל פרשנות בכיוון הזה לא עלתה בראשם.
האור החיים הקדוש מבאר: שלכן גם לא הכירוהו למרות שיש את יסוד ההקרנה הרגשית של "כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם" ויוסף הקרין להם את אהבתו, אבל לא הייתה הקרנה חוזרת, כי כאמור הם לא האמינו שאכן החלום אמיתי ויתגשם.
ופתאום מציאות החלום שמתגשם נגלה לעיניהם המשתאות, ומשאיר אותם באי יכולת לענות מפניו, הם מתחילים להבין את ההשלכות של הנהגתם כלפיו,כלפי אביהם הצדיק…
מניסיון החיים ומעדויות ששמעתי מאנשי חינוך ועוד, על ילדים ותלמידים שגם מי שהאמין ביכולתם, עשה את זה בניגוד להסתברות הטבעית, ו הם הפתיעו ובגדול בניגוד לכל קונספציה, והרבה בזכות אותו אחד שכן האמין בהם ושידר להם הקרנה רגשית אמיתית, והיה חשוב להם להגשים לו את אותה אמונה.
נזכור שיש מספיק אנשים שהילד או התלמיד פוגש בחייו ושומע מהם משפטים של ביקורת ומילים המעבירות מסר עוקץ ואי אלו סטיגמות שמלוות אותו ולוחשות לו הרבה שנים ומורידות את דימויו העצמי.
מאידך יתכן שיפגוש אנשים שכן יאמינו בו, אבל אותם אנשים יהיו עם הנהגות שליליות, והוא יתחבר אליהם כברירת מחדל באשר האדם מטבעו מחפש שייכות שתכיל אותו באשר הוא…
הורה ומורה יקר!
היה אתה המעגל הראשון של האיש שמאמין בילד ובתלמיד למרות מה שנראה על טבעי, כי המציאות היא מעל כל דמיון, יבוא יום ותראה את החלום המתגשם, אין נחת רוח גדולה מכך.
שבת שלום ומבורך מאת אברהם אלחרר ~ רב בית הכנסת המרכזי הספרדי קיפודן
- כניסת שבת (הדלקת נרות): 16:35
- שקיעה: 16:55
- יציאת שבת: 17:27
