פרשת מקץ: חוויות מתקנות

פעמים עובר האדם אירוע משמעותי שמותיר בו רושם לחיים,
הזיכרון שייצרב במוחו הוא תלוי הפרשנות שהוא נתן לאותו אירוע.

כאשר יפגוש בהמשך אירוע דומה שיציף לו באסוסיאציה את אותו אירוע ישן,
הרי שלפעמים דווקא האירוע החדש יכול לתקן את החוויה דאז לטוב ולמוטב.

באשר כיום הוא בוגר יותר והמבט שלו לחיים קיבל פרשנות מזוית שונה.

בפרשת השבוע אנחנו פוגשים שני אירועים של כעין חוויה מתקנת בסגנונות שונים כפי שנרחיב.

האירוע הראשון היה עם אחי יוסף אשר מגיעים למצרים לשבור בר עקב המצב הקשה השורר בארץ כנען,
ויוסף מעביר אותם טלטלה רק בכדי לתקן להם את עוון המכירה,
מה שגורם להם לבטא בקול: *אבל אשמים אנחנו…
חיבר אותם לתחושה שעבר…
שהזכירה להם אירוע שנגרם על ידם.

ללמדנו כמה החוויה יכולה לגרום לאדם להתחבר ולחשב מסלול מחדש.

את האירוע השני אנחנו פוגשים כאשר בפעם השנייה שהאחים מתארגנים בלית ברירה לרדת שוב למצרים עם בנימין כתנאי סף שהציב יוסף,
יעקב אבינו עליו השלום מצווה עליהם לקחת איתם מזמרת הארץ וקצת בשמים שיתנו ריח טוב, עם מסר של תקווה שיצליחו להחזיר גם את יוסף האבוד.

והשאלה נשאלת: כאשר הם הולכים להיפגש עם מושל שנהג בהם בחשדות חמורות של ריגול,
האם הבשמים זה מה שיכול לסייע?

כאשר נתבונן בפרשה קודמת בה מתואר כיצד עבר יוסף את המסע למצרים עם הישמעאלים והמדיינים,
התורה מספרת כי למרות שדרכם להעביר סחורה של עיטרן ונפט שריחן רע, הפעם ההשגחה סובבה שיקחו דברים שריחן נעים,
וכבר עמדו על כך המפרשים עד כמה זה משמעותי שינוי הריח כאשר אדם נלקח ליעד בלתי ידוע?

שמעתי לבאר: כי כאשר יוסף מריח את הריח הטוב, מבין שיד ההשגחה הפרטית מלווה אותו, והוא בדרך להיות חלק ממהלך שמיימי שיתחבר לחלום שחווה,
מכאן הוא משליך יהבו על הבורא ונכנס לשלוות המאמין.

כאשר אביו שלח לו את אותם בשמים, החוויה הנעימה שתצוף שוב כשהוא נמצא במקום שכבר רואה את החלק המתקדם של התהליך והגשמת החלום, בהחלט יוצרת סוג של חוויה מתקנת שנותנת לו כח להגיע לסוף התהליך.

כי אם הבורא גרם לכך שיעקב אביו ישלח לו את אותו ריח, ההשגחה ממשיכה,
ולא בכדי נזרקה בו רוח הקודש שהם יחזירו את יוסף אחיהם.

אך ניתן גם ללמוד מכך מעלתה של אקלים מיטבי שיש ליצור כדי להשרות אווירה נעימה.

התפקיד שלנו כהורים, כמורים,
לדעת כי גם בזמנים של עליות ומורדות, יש לדאוג לריח נעים באוויר,
אקלים מיטבי שיגרום לילד, לתלמיד לרצות לשהות בו ולא לוותר עליו, גם אם הוא לא במיטבו.

מאידך, לדעת להכניס אותו נכון לתחושה שאנחנו רוצים שיביע בעצמו את המסר אותו אנו רוצים להטמיע, ולא כמשהו מוכתב.

ימי החנוכה הם ימים שאנחנו משחזרים את אותו אירוע של נס פך השמן הטהור שנשאר חתום והספיק להאיר 8 ימים,

חוייה מתקנת שנוסכת בנו כל שנה את החוסן האימוני בהשגחה פרטית.

נצלו ימים אלו ליצור את האקלים המיטבי בבית כדי לתת להם תחושת עוגן משפחתית שתעמוד להם גם בזמנים שהרוחות יהיו סוערות.

שבת שלום וחודש טוב ומבורך וחנוכה שמח מאת אברהם אלחרר ~ רב קהילת בית הכנסת המרכזי הספרדי קיפודן

• הדלקת נרות / זמן כניסת שבת: כ-16:21 בערב ביום שישי.

• 🌅 השקיעה: סביב 16:39 (שקיעה אזרחית אחרי זמן הדלקת נרות).

• ✡️ יציאת שבת (צאת הכוכבים): כ-17:19–17:22 בערך בשבת בערב