פרשת וישב: הכול בעיני המתבונן

פעמים האדם עושה מעשה שנראה לו פעוט, אלמנטרי שאין לייחס לו חשיבות מה.

נתאר לעצמינו כי בשלב שהוא אפילו המעשה הפעוט – הפך ללא יעיל ואף יש חשש שהוא אפילו הזיק.

ולמרות הכול בפועל, התוצאה המבורכת בטווח הארוך מתייחסת אליו כאילו הוא עשאה.

כזה היה ראובן שעשה מעשה נאצל בהצילו את יוסף מאחיו מעונש חמור, על ידי הצעת ההמרה להשליכו לבור – דווקא את אותו יוסף שלקח את בכורתו והיה לכאורה עבורו מקור לקנאה…

אך לדברי המדרש *"אילו היה יודע ראובן שהכתוב – ייחס לו את ההצלה – בכתפו היה מוליכו אל אביו…*

ראובן עשה את הדברים בפשטות וענווה,

אלא שהתורה מלמדת אותנו משקלם של מעשים שאולי לנו נראים פעוטים,  אבל משקלם האמיתי במיקרוסקופ השמיימי – גבוה לאין ערוך.

על אף שבהמשך חזר ראובן לבדוק, מה עלה בגורלו של יוסף , וגילה שאיננו – מיוחסת לו הצלתו של יוסף עם כל המשתמע מכך.
{ישאל השואל, אם כך מדוע הקב"ה לא גילה לראובן שזה ייכתב לדורות, הרי אז וודאי היה מרכיבו על כתפו?
אבל התשובה היא ברורה:  כי אם ראובן היה יודע שזה הולך להיות כתוב בתורה, זה לא היה נכתב.

דווקא בגלל שראובן לא ידע ועשה מעשה נאצל למרות שאף אחד לא היה אמור לדעת שהוא עושה.
ובכל זאת עשה בשקט מהמקום הכי טהור והכי פנימי – זה נכתב בתורה.}

השאלה נשאלת: מה באמת עומד אחרי הצעת ההצלה של ראובן, הרי זה מהפח אל הפחת?

מהאחים לבור מלא נחשים ועקרבים??

שמעתי לבאר: האדם הינו בעל  בחירה ויש יותר קושי  להינצל ממנו – וזקוק לנס  גדול יותר.

בניגוד לבעלי חיים, מסוכנים ככל שיהיו – הרי שאינם בעלי בחירה ומספיקה זכות קטנה להינצל.

הסבר נוסף: כאשר האדם  נמצא בסכנה מול אדם אחר – הרי שרואה באדם שכנגדו את מקור הסכנה ומרכז את כל תחינתו  למזיקו, ועליו משליך יהבו.

דבר זה מקטין את זכותו להצלה.

בניגוד לסכנת נחש ועקרב – שם יודע בבירור כי רק אלוקים יכול להצילו ואין שום עצה אחרת,  ואו אז  אמונתו בה' האבסולוטית – היא גם הזכות להצילו  באותה מידה.

כמה פעמים בחיינו יש לנו הזדמנויות להציל נער במעשה פעוט של תשומת לב לסייע לו להבחין בחברה בה הוא שרוי,  ולהעצים אותו שהוא מסוגל להעפיל גבוה, ולתת לו את האפשרות להגיע למסגרת מותאמת עבורו,  אולי יחוש בהתחלה ש"זרקו אותו לבור",

אולי יחוש שמוקף נחשים ועקרבים  (כפי שיגדירו לו בעלי הבחירה שלא נוצלה נכון מבחוץ)

אבל בסופו של יום החלום יתגשם וגם אם  יעבור כמה מסגרות  (עיין ערך יוסף)

הוא יכול לצאת ביום בהיר מלך השולט על יצריו ואף  יודע להחזיר טובה , ולכלכל עם  רב.

נעריך כל מעשה אפילו הפעוט ביותר.

פעמים , משמעות ההצלה – זכויות לנצח והצלת עם רב.

על המשמעות ההפוכה של מעשה פעוט שהוביל לתוצאה שלילית , אינני רוצה לכתוב – כי אני בטוח שאינו אקטואלי.

שבת שלום ומבורך מאת אברהם אלחרר~רב קהילת בית הכנסת המרכזי הספרדי קיפודן