פרשת ויקרא: הדעה והדיבור

הפרשה פותחת ב "ויקרא אל משה וידבר…
מכאן למדו חכמינו ז"ל
"מי שאין בו דעת, אפילו תלמיד חכם הוא,
נבילה טובה הימנו"

שהרי משה רבינו ע"ה
לא נכנס לפני ולפנים,
עד שקרא לו הקב"ה.

מבהיל על הרעיון,
על מי אנחנו מדברים?

אבי הנביאים והחכמה,
שהוציא את עם ישראל ממצרים ועל ידו נעשו כמה ניסים גדולים, וזכה להוריד את התורה.
ובכל זאת…

ומה שמנע אותו מלהיכנס ללא אישור.
"דעת"
שמשמעותה – "דרך ארץ"

"דרך ארץ קדמה לתורה"
זה לא סיסמה בעלמא,
זה כלי קיבול שלתוכו יוצקים את התורה המשתמרת.

וכשאין דרך ארץ קדמה…
אזי דומה הדבר ליוצק לכלי מחורר, שאינו מסוגל לאצור את מה שננסך לתוכו.

בזוהר אכן המשמעות של "דעת" זה חיבור,

אדם יכול ללמוד ולהחכים הרבה, אך ברגע של אמת,
יתנהג כאחד הריקים.

וכל כך למה?
כי חסר לו את החיבור בין מה שלמד להנהגה והרצונות.
יש מרחק תהומי בין המח ללב.
קיים בעצמו "וידעת היום"
אך חסר הוא את ה"והשבות אל לבבך".

וברגע של אמת,
אינו שולט בעצמו.

כי כרגע הוא לא קשור להוא שלמד מקודם.

כפי שאמר אריסטו לתלמידיו שתפסו אותו בקלקולו "עכשיו אני לא אריסטו"

וזו בעצם הנקודה המבדילה בין האדם לבעל חי.

השליטה העצמית ,
לדעת לומר לא
"ומותר האדם מן הבהמה -אין"
שיודע להגיד לא.

למדנו ממשה רבינו ע"ה
להפעיל חשיבה לפני כל פעולה חשובה ככל שתהיה.

נצמד לדמות המנהיג ונזכור זאת בכל סיטואציה הדורשת "דעת"

ו"אם דעת קנית-מה חסרת".

בחודש זה שבו מתחילה הפריחה והתחדשות שהיא בעצם סוג של ריענון אביבי,

נתחבר לילדינו שיצאו לאתנחתא קלה ולא שיגרתית, אחרי חורף עמוס, ועדיין בעיצומו של מצב חירום
למרות העיסוק וההכנות לפסח וטירדות התקופה.

אדרבה נחבר אותם בצורה חווייתית תוך שיתופם בצורה מכבדת בתוכנית העבודה שתשלב גם יציאה משותפת תוך שמירה על כללי הבטיחות,

בכך נשמור על החיבור עימם בזמנים בהם הם מצפים מאתנו לצורך הבסיסי של השייכות המשפחתית ובפרט בתקופה רגישה זו.

ואז נוכל לברך על האילנות שבביתנו בהנאה אמתית,

ולהגיע לליל הסדר מוכנים למצוות והגדת לבנך – כי כבר תשתית החיבור נעשה נכון.

שבת שלום ומבורך וחודש טוב מאת אברהם אלחרר ~ רב קהילת בית הכנסת המרכזי הספרדי קיפודן

לעילוי נשמת גבי בן אווה ז״ל