נוסטלגיה במודיעין: תושבים נזכרים ב"פעם", והעיר צוחקת ומתרגשת!

קרדיט תמונה: אתר עיריית מודיעין-מכבים-רעות

מודיעין-מכבים-רעות – בואו נודה על האמת: מי מאיתנו לא אוהב לצלול לזיכרונות העבר ולגלות כמה רחוק הגענו? השבוע, פוסט ויראלי בקבוצת הפייסבוק "מודיעין מודיעינים" הצליח לגעת בנימי הנוסטלגיה של אלפי תושבים, ויצר גל של תגובות משעשעות ומרגשות שהפכו לסמל הזמן המקומי. המטרה: לשתף זיכרונות ממודיעין של פעם, מבלי לנקוב בשנים. התוצאה: מסע בזמן קסום שהוכיח כמה העיר שלנו השתנתה – ובאיזה קצב!

"אכלתי בבורגר קינג שהיה במודיעין סנטר למטה" – והקסם התחיל

הפוסט החל עם צמד זיכרונות אייקונים: "אכלתי בבורגר קינג שהיה במודיעין סנטר למטה. מסיבות טבע איפה שהיום ממוקמת מורשת". הזרם לא איחר לבוא, ותושבים ותיקים – וגם צעירים יותר – קפצו על ההזדמנות לשתף את פיסות ההיסטוריה האישיות שלהם מהעיר שהייתה, והפכה להיות.

התגובות ציירו תמונה עשירה של עיר מתפתחת:

• הקניון שהיה, והפך: רבים נזכרו ב**"מודיעין סנטר"** המיתולוגי: "קניתי בסטוק ואכלתי במסעדה התאילנדית במודיעין סנטר", "מילצרתי בבית קפה קאזנס במודיעין סנטר", "הייפר נטו במודיעין סנטר", ואיך אפשר בלי "הנודלס בר במודיעין סנטר למטה היה אמאלה". היו גם מי שזכרו "פיצוץ בלון גז במודיעין סנטר" ואפילו "בנג'י טרמפולינה בדשא של מודיעין סנטר".
• כש"הכול היה עפר": לא מעט תושבים העלו זיכרונות מימים בהם העיר הייתה הרבה יותר פתוחה. "מסיבות טבע איפה שהיום ממוקמת מורשת", "המע"ר היה שטח פתוח שעושים בו ל"ג בעומר", "עמק בית שאן היה פשוט עמק" ו-"עמק איילון הסריח מהדשן, לפני ששתלו דשא". אחרים נזכרו ב"חניית עפר במקום דיור מוגן פאלאס" וב"כשהיה אפשר לנסוע מסביב לקניון משני הצדדים".
• דרכים ורמזורים נשכחים: אחד המוטיבים החוזרים היה היעדר תשתיות. "אין רמזורים בעיר", "לא היו מדרכות. לא היו רמזורים", ו-"היה רמזור אחד ויחיד – בצומת שילת". תושבים נזכרו גם ב"כביש 443 המשובש… כשעוד היה נתיב אחד בכל כיוון", ובכך ש"הכביש בין מודיעין לחשמונאים היה קורס בגשם כל חורף".
• הקאנטרי סנטר – המרכז הבלעדי: לפני הקניונים הגדולים, הקאנטרי סנטר היה הלב הפועם של המסחר בעיר. "קניות מסופר טוב בקנטרי סנטר… הסופר היחיד בעיר", "סופר פלא בקאנטרי סנטר", "ספרי בית ספר אצל מזרחי בקאנטרי סנטר" ו-"הקונדיטוריה של שרל'ה בקאנטרי סנטר".
• עסקים שחלפו מהעולם (או שינו מיקום): זיכרונות עמוקים של מסעדות ובתי עסק אהובים: "הזולה היתה המסעדה היחידה בעיר", "קפה אין היה קפה הבית שלי בעמק האלה", "בורגר ראנץ' ברעות", "אכלתי במסעדת בייג'ין במכבים", ואפילו "מסעדת תיתורה בשילת".
• "הימים שלפני הכל": תושבים ותיקים במיוחד נזכרו בתקופה שבה מודיעין היתה בחיתוליה: "עוד לא היתה מודיעין (מכבים רעות)", "נסענו לרעות לקניית מצרכי בסיס, כי עוד לא היה במודיעין אף לא חנות אחת", "בחודשיים הראשונים הפעלתי את מכונת הכביסה ואת המקרר באמצעות גנרטור, כי לא היה חשמל", ו-"בתי הספר לא היו בנויים עוד ולא היו תושבים גרים במודיעין."

מהשלג ההיסטורי ועד המדורה בקניון

בין הזיכרונות המרגשים בלטו גם פנינים משעשעות: "יורד שלג בעיר", "עשינו מדורות בקניון", "קניתי קולה בשקל מילד ערבי על חמור", "איזה פוסט מרגש ונוסטלגי. הזכיר הרבה נשכחות, ומראה כמה העיר התפתחה ושינתה את פניה".

הדיון המרתק הזה מוכיח כמה עמוק הקשר של תושבי מודיעין לעירם. כל זיכרון, קטן ככל שיהיה, בונה יחד פסיפס עשיר של ההיסטוריה המקומית, ומראה איך קהילה של חולמים בנתה עיר תוססת ומתפתחת.

אז מה הזיכרון שלכם ממודיעין של פעם? ספרו לנו בתגובות!